משמעות השיפוטיות בתקופת רווקות - הכרויות בחינם

להיות אדם שיפוטי זה לא פשוט בכלל.

אני לא מתכוון למחיר שהסובבים אותך משלמים, אני מדבר על המחיר העצמי שהאדם השיפוטי משלם.

אני אנסה להכווין את הנושא הזה לנושא ההכרויות והבררנות.

הקדמה קצרה:

כל אדם חי בסרט של עצמו. לכל אדם יש את התפיסה שלו, את איך שהוא רואה את הדברים ואיך הוא שופט את הדברים.

כל סיטואציה יכולה להתפרש באינסוף דרכים. בסיטואציות מסוימות אדם אחד יכול לצחוק בלי סוף, ואדם אחר יכול להעלב ולחשוב שהבדיחה על חשבונו.

כל אדם שאנו רואים אנחנו אוטומטית שופטים (במודע או בלא מודע) בצורה שלילית או חיובית.

לדוגמה, אני רואה אנשים רוקדים בצורה מצחיקה (מצחיקה בעולם שלי) אז אני שופט אותם ומטייג אותם כאנשים מוזרים, ואז אני בעצמי מתבייש לרקוד.

אז איך כל זה קשור לעולם ההכרויות בחינם?

בוא ניקח רווקה תל אביבית שיוצאת לדייט ראשון, נקרא לה בלה, עם בחור שלצורך הדוגמה, נניח והוא יכול להיות גבר חלומותיה בתזמון הנכון.

אבל הגבר הזה (שנכנה אותו יוני), הוא בן אדם מאוד פשוט. הוא אוהב להיות הוא עצמו תמיד.

הוא לא ממש מתחבר לסגנונות לבוש 'שיקיים' שכאלה והוא יוצא לבר עם ברמודה וטי-שרט, לא טורח להתבשם או להתגנדר יותר מידי.

בלה ויוני הגיעו לדייט הכרויות בחינם. יוני כמובן הגיע בלבוש פשוט ולא מגונדר. ומתוך התרגשות של פגישה ראשונה, המשפט הראשון של יוני היה: "וואו, איזו פצצה!". בלה היתה קצת בהלם, גם מאיך שהוא לבוש וגם ממה שאמר ואוטומטית העריכה פחות את יוני ושפטה אותו לרעה. היא חשבה לעצמה כמה ילדותי הוא, שלא לדבר על בוטה ולא מנומס.

בכל אופן, מה שאני מנסה לומר הוא שמתוך כמה תכונות כמו חוסר ביטחון, פחד משיפוטיות והמצב המלחיץ נוצרה סיטואציה שלא באמת מציגה את יוני כמו שהוא, או את תכונותיו הטובות.

עכשיו בוא נניח שבלה היתה טיפוס שנוטה לשפוט לטובה (כמעט תמיד) כל אדם.

בלה הזו, רואה את יוני אומר "איזו פצצה!" ובמקום לומר לעצמה איזה ילדותי, או איזה בוטה הוא, היא בוחרת לחשוב, איזה חמוד הוא, ולהרגיש מוחמאת.

אם ננסה לנתח בין שתי הבלות שתיארתי, את איך כל אחת חוותה את הסיטואציה נראה את המחיר הכבד שבלה הראשונה (השופטת לרעה) שילמה.

בלה הראשונה עברה דייט שלם תחת הענן של 'יוני ילדותי, בוטה ולא מנומס', שכמובן רק גדל וגדל כי היא רושם ראשוני יש אחד. יכול להיות שהמחשבה הקטנה הזו ביטלה לה את האפשרות להתאהב ביוני הפשוט שזה אולי בחור חלומותיה. יוני גם הרגיש שפוט. הוא הרגיש פחות רצוי ולכן גם היה פחות חיובי איתה, אולי החיוביות שתגרום לבלה להתאהב ביוני. מעבר לכך, בלה גם תשפוט את עצמה בפעם הבאה שהיא תצא לדייט. היא תהיה תמיד מנומסת, מאופרת, ותתלבש ותתגנדר למרות שלפעמים לא יתחשק לה. בקיצור, היא לפעמים לא תתנהג כמו ש'בלה האמיתית' תרצה להתנהג.

לעומת זאת, בלה השניה רק התאהבה בו יותר ויותר, הכרויות בחינם. ההערכה העצמית שלה גדלה כי החמיאו לה, היא הרגישה נאהבת, והרגישה את הרצון להרגיש איתו יותר ויותר בטוחה.

שיפוטיות היא לא רק כלפי הסביבה. המחיר הכבד מתבטא כלפי עצמך!

הדוגמה שנתתי היא רק אחת מיני רבים שאנחנו עוברים כל יום אלפי פעמים.

אנחנו רואים שוטר וחושבים עליו 'מניאק' (במבטא הישראלי) במקום כמה קשה לו בעבודה שכזו.

אנחנו שומעים שמישהו עורך דין וחושבים שהוא בן אדם רע במקום לחשוב שהוא עושה צדק.

רואים חייל צעיר שעושה רעש באוטובוס וחושבים לעצמנו כמה שהוא לא מנומס ולא רואים כמה שהוא שמח.

הכרויות בחינם זה לא.

אז איך עובדים על זה? מה הפתרון?

לדעתי הדרך הטובה ביותר היא לשים תשומת לב מיוחדת לזה.

לשים תשומת לב לשיפוט אנשים  ל-ט-ו-ב-ה. כשאנחנו שופטים לרעה אנחנו נשארים עם הרעל השיפוטי הזה, ועם עולם שקשה לחיות בו כי אחר כך גם נשפוט את עצמנו ונחיה תחת בית משפט קבוע שאחנו השופט בו.

נסתכל על אנשים 'מצחיקים' ונגיד לעצמנו כמה שהם חמודים ומיוחדים. נראה אנשים חפרנים ונגיד לעצמנו כמה שהם חמודים כשהם פתוחים לספר הכל. נראה אנשים אגואיסטים ונחשוב על כמה שאנחנו אוהבים את עצמנו אגואיסטים וכך גם נקבל את האגואיסטים.

ויש עוד מליון דוגמאות נוספות....

אשמח לשמוע תגובות.

ברק

barak shalem (בפייסבוק)