שלום חברים, אז אני ברק, ואני תמיד בתהליך.
אני בתהליך כל חיי לחופש של עצמי. בשבילי חופש זה להיות מי שאני. בלי לבזבז כל כך הרבה אנרגיות
מיותרות על לרצות אחרים, לענות על ציפיות, לפחד מכך שאנשים יבהלו ממה שאני או לא יהיו מרוצים,
וידעו שאני לא מושלם.
אני חושב שכולנו משקיעים כל כך הרבה אנרגיות בלהיות אנשים שאנחנו לא. אנחנו משקרים (גם שקרים
לבנים) בשביל לרצות, שחלילה לא יחשבו שאנחנו לא מושלמים כמו שחושבים שאנחנו.
אנחנו מתחילים הכרויות (בדייט לדוגמה) בלהציג מישהו אחר.
אנחנו יוצרים תדמית של מושלם כאשר אנחנו לא, כי אנחנו מפחדים שלא יאהבו אותנו מספיק.
אנחנו צוחקים צחוק מאולץ כדי שידעו שאנחנו חיוביים, וחלילה לא יחשבו שאנחנו אנשים שליליים.
אנחנו מרכלים כי השנאה אוהבת חברה. אנחנו מרגישים יותר טוב כשאנחנו דורכים על מישהו אחר לא לבד.
שוק ההכרויות יכל להיות כל כך הרבה יותר נעים אם כולנו שפטנו אנשים רק לטובה.
אני אנסה להסביר את איך שאני רואה את הדברים. למעשה, זה מאוד פשוט.
לכל אחד יש צדדים או תכונות שהוא לא אוהב בעצמו. את אותן תכונות הוא רואה אצל אחרים.
בגלל שהוא לא אוהב את זה בעצמו הוא גם לא יאהב את זה אצל אחרים. ולכן הוא ירגיש סלידה ולבסוף
גם קצת שנאה.
לדוגמה, יש בי חלק שצועק לתשומת לב, סוג של תכונה אגוצנטרית שכזו.
פתאום אני מכיר מישהי שהיא כולה מתרכזת בעצמה, ומדברת אל עצמה מבלי לתת תשומת לב לסובב אותה.
אני מרגיש שאני לא אוהב אותה. אני מרגיש שהאגוצנטריות שלה גורמת לי לסלידה ממנה.
אני לא אוהב את עצמי. וכך הכרויות הולכות למקום לא טוב.
אם נמשיך מהדוגמה הקודמת, נוכל לנסות לחשוב על עצמנו, ולראות מתי אני אגוצנטרי, מתי
אני צועק לתשומת לב, באופן דומה לאיך שהבחורה שהכרתי עושה זאת?
אולי כשהייתי ילד אל מול ההורים שלי? אולי עם מעגל חברים מסוים שיש לי? אולי עם האח הגדול שלי?
אני אנסה לומר לעצמי שאני אוהב את זה שאני כזה. אני אנסה להשלים עם זה.
אני אקבל את העובדה שיש בי צד שזועק לתשומת לב. אני אדמיין את עצמי עושה את הפעולה של התכונה.
אני אדמיין את עצמי זועק לתשומת לב מול אמא או אבא או חבר, ואני אחשוב שזה חמוד מצידי.
אני אבין את עצמי.
ברגע שאני אקבל את עצמי ככזה יהיה לי הרבה יותר קל לקבל אחרים. הרי למה שאני לא אוהב בן אדם
שזועק לתשומת לב? הוא לא עשה לי שום דבר רע... הוא בסך הכל משקף לי את מי שאני.
ההכרויות יהיו כל כך הרבה יותר נעימות אם נאהב את כולם, וגם את האגוצנטרים...
ראוי לציין שזו לא הסיבה היחידה לשנאה בין בני אדם כמובן. לדוגמה, יצר ההישרדות לפעמים יכול להיות גורם מרכזי לגרימת שנאה. פחד בהרבה מקרים גם כן יכול לגרום להרס.
נחמד מאוד לחשוב עם עצמך איפה כל המקומות שאני סולד מאנשים רק כי אני לא מקבל את עצמי.
גן עדן בעיניי, הוא מקום שבו אנשים רק נותנים ומקבלים אהבה.
אנשים מבינים שהאגו הוא רק תוצאה אבולוציונית של הגנה עצמית, ושלמעשה היום הוא רק מזיק לנו.
שולח אהבת חינם לכולם!
תגובות
יש להירשם \ להתחבר על מנת להגיב