לא לכולם הכרויות באות בקלות, כך תכירו בצורה קלה יותר...

פעם גם לי הכרויות באו בצורה לא פשוטה, אבל ממה שעברתי למדתי ליישם כל מיני שינויים קטנים בחיי ששיפרו את סיכויי להכיר יותר נשים, ולדעת לחיות בשקט יותר בזוגיות. 

עם הזמן ושיפור הביטחון העצמי שלי, הבנתי כמה זה פשוט לגשת למישהי, או ליצור דו שיח, עד שהגעתי למצב שלהכיר מישהי נהיה משהו נורא קל וכיף .

הכרויות זה דיי פשוט בסך הכל

כשמנסים לנתח ממה אנחנו בעצם פוחדים באקט של לגשת ולדבר עם מישהי, אני יכול לחשוב על מספר גורמי פחד.

הפחד מדחייה: מה כל כך נורא בלהרגיש דחוי?

שאלה טובה.

לדעתי דחייה גורמת לנו להרגיש לבד, שגורם לנו להרגיש עצב מיידי, והמוח מפרש את זה אוטומטית לפחד של לא לשרוד.

המח יכול לקשר דחייה למוות.

הרי כשאמא שלנו לא נתנה לנו אוכל ובכינו, הרגשנו שאנחנו לא מקבלים את סיפוקינו, ואולי נמות.

לכן, דחייה מפחידה אותנו.

בחזרה לענינינו, פחד נוסף בלגשת לבחורה נובע מ'בית המשפט' שלנו.

אם לדוגמה, תיגש אלינו בחורה שנראית רע לטעמינו, בוא נאמר - מלאה מאוד, ופנים לא לטעמינו.

אנשים רבים, בצורה אוטומטית יידחו אותה בצורה לא ממש רגישה, וייתחסו אליה בצורה אפתית, ואולי אפילו משפילה.

מה שלמעשה קרה, הוא ששפטנו אותה כבחורה מכוערת ושמנה, וביום מן הימים כאשר אנחנו ניגש למישהי, אנחנו נאלץ להתמודד עם אותה שיפוטיות של מערכת המשפט שלנו.

פחד אחרון שאני רוצה להזכיר בלגשת למישהו או מישהי טמון בנסיון קודם רע. החוויות שצברנו במהלך חיינו כאשר ניגשנו למישהי הן לרוב רעות, ולכן גם ליזום חוויה נוספת כזו עלולה להיות רעה, והמוח יודע את זה...

אז ת'כלס, איך להשתפר בהכרויות ולהכיר יותר בצורה טבעית?

אני אנסה לבודד ולשפר את כל אחת משלוש הסיבות שהזכרתי, ואולי לתת תרגילים קטנים שאולי יעזרו.

אז תחילה אתחיל בלנסות לתקן את בית המשפט שלנו (כי לדעתי הוא בשליטתינו המוחלטת).

את הסטיקר 'לשון הרע לא מדבר אלי' כבר ראיתם?

בכל פעם שאנחנו שופטים מישהו אחר אנחנו נפגעים מזה באופן ישיר. 

אם אנחנו רואים מישהו וחושבים או אומרים לו שהוא השמין, אנחנו נתמודד בצורה קשה יותר עם המשקל של עצמנו.

אם צחקנו על מישהו כי הוא פטתי, אנחנו לא ניתן לעצמנו להשתטות לפעמים...

מה שקורה הוא שההכרויות הופכות למעשה מלחיץ כי אנחנו שופטים את עצמנו לרעה.

הסוד בשיפור 'בית המשפט' שלנו טמון לדעתי בלשים תשומת לב לחלקים הטובים של אנשים, ולהתמיד ללא ויתורים על שיפוט לטובה. אם אנחנו רואים מישהו שמן - נסתכל עליו ונחשוב רק דברים טובים כמו איזה מצחיק הוא, כמה אומץ יש לו וכו'...

ככל שנאסוף יותר חוויות שבהן שפטנו אנשים לטובה, ככה גם בסופו של דבר נשפוט את עצמנו בעדינות יותר כאשר נרצה לגשת למישהי או מישהו.

אם נרצה לשפר את התחושה שיש לנו לגבי הכרויות על ידי פנייה למישהי, לדעתי נצטרך למקד את התשומת לב שלנו לחוויות החיוביות שיש לנו מזה (אולי לפעם שמישהי היתה נחמדה אלינו), ובאמצעות דמיון מודרך לחשוב על מה בדיוק הולך לקרות כשאגש למישהי.

לפני שאתם ניגשים, תדמיינו שאתם פונים ובין אם היא מעוניינת או לא, תתארו לעצמכם את החוויה כחוויה חיובית. 

ככל שהמח יקשר את ההכרויות למשהו חיובי - כך יהיה לנו קל יותר להכיר.

הדבר האחרון שנוכל לשפר בהכרויות הוא את הפחד מהדחייה.

אני מאמין שכאשר לא נפחד להיות לבד, ונדע 'לאכול' אותו, להתמודד איתו, ולהבין שיש לו המון יתרונות, לא נהיה מונעים ממנו.

הכל עניין של שליטה על המחשבות שלנו.

לכל אחד מאיתנו יש קול שמדבר כאשר אנחנו לבד עם עצמנו. אם נצליח 'לחנך' אותו ולהיות נחמדים לעצמנו, יהיה דיי נחמד בסך הכל להיות לבד.

טיפ אחרון על אופן הגישה לאישה בהכרויות - מילת הקסם

ח-י-ו-ך

כשנחייך, יחייכו אלינו. זוהי לא קלישאה. 

אם נחייך לאנשים, נשפוט אנשים לטובה, 'נדבר יפה' אל עצמנו, ככה גם העולם יתייחס אלינו.

אני לא אומר את זה בקטע רוחני, אלא בקטע קונקרטי לחלוטין.

אני אחייך -> אנשים יחשבו שאני נעים -> אנשים יהיו חיוביים אליי - > אנשים ישמחו לראות אותי -> ההכרויות יבואו לי יותר בקלות

אשמח לתגובות - Barak Shalem בפייסבוק

בהצלחה!