לאחרונה חזרתי לשוק הפנויים פנויות, אחרי כמה שנים טובות של קשר לא פשוט (כמו אצל כולם אני מניח).
זו תקופה כזו שמרגישים את הכל יותר חדש.
כשעצובים אז נופלים הרבה יותר חזק, מרגישים בדידות.
כששמחים אז טסים באוויר, מרגישים ריגושים חזק יותר, והכי חשוב - אין שגרה בתקופה הזו.
בכל אופן, כשנכנסתי לקשר, רוב חבריי היו רווקים, והיום פרט לגרוש אחד, כולם נשואים ורובם פלוס...
למען האמת, לא ממש בא לי לצאת עם האישה החופרת של החבר הכי טוב שלי או לצאת עם חבר אחר והילדה שלו
(ככה אני בטח לא אמצא אהבה).
נוצר מצב, שחסרים לי מעגלים חברתיים חדשים שייתנו לי את האפשרות להכיר אנשים (נשים) חדשים,
ובנות זוג פוטנציאליות חדשות.
אחת הדרכים שהכי השתמשתי בהן להכיר נשים חדשות היא אתרי הכרויות.
זו דרך טובה (באמת), אבל רציתי גם לעשות משהו, ואני מרגיש שאם עוד פעם אני אצא עם מישהי
שראיתי רק את העין הימנית שלה באתר, אני אעשה פגע וברח בדייט הבא.
הפתרון האולטימטיבי לבעיה שלי (או לפחות בתיאוריה זה נשמע ככה) היה טיולי פנויים פנויות.
מסתבר שיש כמה ארגונים שעושים את זה ממש טוב, ויש ביקוש לא רע לזה מסתבר.
את הז'אנר של הטיולי פנויים פנויות הכיר לי חבר שהתגרש לאחרונה, ואיתו גם נסעתי לטיול הבדיקה שלי.
היו לי המון חששות. קודם כל מהסוג אנשים שמגיע לטייל עם טיולי פנויים פנויות (ווירדואים?).
אני חושב שכל החששות היו מתוך פחדים אישיים שלי - שכח השכנוע של חבר שלי עזר במקרה הזה.
בקיצור, אז יצאנו לטיול פנויים פנויות בנחל דישון שבצפון, לאחר שהחלטתי לתת לז'אנר צ'אנס אמיתי.
המשפט שהצליח לשכנע אותי היה - "חבר'ה, אוכל, בחורות - מה כבר יכול להיות כל כך נורא?"
התענוג הזה עלה 200 שקלים חדשים, שזה כולל את ההסעה, האוכל, ועוד כל מיני דברים קטנים בדרך.
האוטובוס אסף אותנו מהתחנת רכבת ארלוזרוב בת"א, אוטובוס ממש מפנק (וזה חשוב כי נסענו לשם שעה וחצי בערך).
בהתחלה כשהגעתי, הרגשתי ממש מתוח - כי חוץ מנועם - חבר שלי, לא הכרתי אף אחד,
והרבה אנשים שם כבר הכירו מטיולים קודמים.
ממש לפני שהתחלנו ליסוע, ניגשה אליי מישהי, ושאלה אם אפשר לשבת לידי (נועם ישב מושב אחד קדימה - תכננו את זה בדיוק בשביל מצב כזה).
כמובן שהסכמתי (למרות שהיא ממש לא הטעם שלי), אבל דרכה התחלתי להרגיש נח יותר עם כולם
(בעיניי זו אחלה גישה - לא תמיד לחפש דייט או בן זוג, אלא לחפש קהילה\חבר מתאים לתקופת רווקות).
כשהגענו האוירה היתה כבר כל כך ניחוחה (מפתיע בהתחשב בז'אנר הטיולי פנויים פנויות), שכבר היו שיחות פוליטיקה או שיחות עמוקות יותר, ולא סתם שיחות אינפורמטיביות (שחוויתי הרבה בדייטים האחרונים).
הטיול כחוויה היה ממש נחמד, טילנו למערה יפיפייה שנוצרה לפני עשרות (מאות?) שנים.
ההליכה לא היתה קשה מידי, הפריחה היתה ממש מרהיבה והיה מזג אויר נח.
גם היה בסוף הטיול כיבוד לא רע - מתוקים, כריכים, קפה ותה.
הטיול עצמו בסופו של דבר, הרגיש לי ממש טבעי, כאילו לרגע שכחתי שאני במסגרת טיולי פנויים פנויות.
אני חושב שהכרתי בערך 10 נשים (דיי הרבה), כולן היו נחמדות אבל אף אחת ל היתההטעם שלי (וזה כבר עניין סובייקטיבי).
מפתיע מאוד, אבל חבר שלייוצא כבר חודש עם מישהי שהכיר בטיול אחד אחרי (שעליו כבר ויתרתי).
בגדול - שווה בהחלט.
בקטן - בהתחלה היתה תחושה מוזרה, אבל זה משתחרר די מהר. טיפה יקר ושווה את זה.
אני לא חושב שהייתי מסוגל לבוא לבד, אם אתם כמוני - אז חבר או חברה פנוי מתלווה יכול מאוד לעזור להרגשה.
בכל אופן - טיולי פנויים פנויות - מומלץ בחום!
תגובות
יש להירשם \ להתחבר על מנת להגיב