אלו שרוצים אותי - אני לא רוצה, ואלו שאני רוצה - לא רוצים אותי

במסגרת העבודה שלי ב Ladies-First, יוצא לי לשמוע פנויים פנויות שמסכמים את הסיבה שאינם בזוגיות ככה:

"אלו שרוצים אותי - אני לא רוצה, ואלו שאני רוצה - לא רוצים אותי".
או כמו שאומרים:
רצוי לא מצוי, מצוי לא רצוי, והמצוי והרצוי - נשוי.

וככה אני מסכם את המצב הזה (ברוב המקרים).
נתחיל מהסוף:
זו לא האמת המוחלטת, אלא רק מה שהיא או הוא חווה אותה.
נחזור להתחלה:
תמיד יהיו כאלו שלא ירצו אותי, אך לא תמיד אלו שלא ירצו אותי, יגרמו לי להרגיש דחייה חזקה.
מתוך אלו שרוצים אותי לזוגיות, סביר מאוד להניח באופן סטטיסטי שלפחות אחדת יכל למלא לי את כל צרכיי.
הבעיה היא בי, כי לאחד הזה (לפחות אחד) שכן יכל 'להספיק' לי, אמרתי לא.

ולמה אמרתי לו לא?
כי אני לא מוכנה לזוגיות.
מפחיד אותי לעשות את הצעד הזה, לתת צ'אנס, ולהיפתח למישהו חדש.
לעבור את הגבול הזה, שאחריו אני אפגע אם ניפרד.

רוב האנשים שאינם בוזגיות אינם בזוגיות לא כי לא היה להם מזל, אלא כי הם לא מוכנים לזוגיות.
אני מאמין שברגע שהם יהיו מוכנים לזוגיות - זה כבר רק עניין של זמן ולהיות במקומות הנכונים.
במיוחד בעולם של הכרויות לבני 50 פלוס (פרק ב').

שלב האל-חזור בהכרויות שמתפתח לקשר

ישנם שני שלבים שבהם יהיה מישהוי שירצה אותי, אך אני אסרב לפתח קשר למרות שאולי הוא יכול להתאים לי:

1. לאחר הדייט הראשון.
2. לאחר זמן קצר בקשר.

אחרי הדייט הראשון, נוכל לסרב על הסף לפגוש מישהו בשנית וחבל.
הדייט השני (ויותר מזה, הדייט השלישי-רביעי-חמישי), מביא איתו משהו אחר, ששווה לבדוק אותו.
יש יותר פתיחות ותחושת ביטחון אחד עם השניה, ולכן יוציא משהו אחר מבחינת הכימיה והתקשורת.
הרושם הראשוני הרסני, ויכול לגרום לנו לחשוב שאינינו מעוניינים במישהיו למרות שיכול להיות פוטנציאל.

בדרך כלל לאחר שבועיים-שלושה, מגיע שלב בקשר, שיש קצת ירידה בהתרגשות, אך עלייה בתחושות אחד כלפי השניה.
זהו למעשה שלב מפחיד מאוד, כי אחריו כבר ניפגע אם ניפרד.

הנטייה הטבעית (בתת מודע ברוב המקרים) היא לחפש תירוצים למה זה לא מספיק טוב לי, ושם מגיעים למקום שזה שרוצה אותי -> אני לא רוצה אותו, או במילים אחרות, "אני רוצה אותו, אבל מפחיד אותי לבטוח בו שלא יפגע בי, או להיות קצת תלויה בו."

איך יודעים אם זה תירוץ או שהואהיא באמת לא מתאים לי

מגדירים מראש את הצרכים שלי.

ממש עושים רשימת מכולת מאוד מעמיקה, של מה חשוב לי מהבןבת זוג שלי, וכך ניגשים לקשר לא רק עם הלב, אלא גם עם הראש. כשהראש שולט, אז יותר קל לזרום...
לדוגמה: אני מחפש מישהי שתהיה אמא טובה, מישהי מאוד קשובה, ומישהי חכמה מאוד.
במידה וכל הצרכים האלו נענו לי, אך עדיין אני לא רוצה מישהי, אז כנראה הרשימה שעשיתי לא מדויקת כלפי, או שזה תירוץ.

הכל מאוד מורכב - אאחל לכם זוגיות פשוטה :)